לוגו
הפרק "אל ארצי" עוסק בנושא יישוב הארץ. הפרק כולל מערך שיעור ושני שיעורי העשרה.
שיעור: קריאה ועיון בשירים: "אל ארצי" מאת רחל, "אני בסך הכל" מאת אריה סיון.
שיעורי העשרה: "על דור החלוצות", "על אהבת הארץ".


» אל ארצי

מערך שיעור

נושא השיעור: קריאה ועיון בשירים –‎ "אל ארצי" מאת רחל, "אני בסך הכל" מאת אריה סיון

קראו את שני השירים הבאים:
אל ארצי / רחל

לֹא שַׁרְתִּי לָךְ, אַרְצִי,
וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ
בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה,
בִּשְׁלַל קְרָבוֹת;
רַק עֵץ – יָדַי נָטְעוּ
חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים.
רַק שְׁבִיל – כָּבְשׁוּ רַגְלַי
עַל פְּנֵי שָׂדוֹת.

אָכֵן דַּלָּה מְאֹד –
יָדַעְתִּי זֹאת, הָאֵם,
אָכֵן דַּלָּה מְאֹד
מִנְחַת בִּתֵּךְ;
רַק קוֹל תְּרוּעַת הַגִּיל
בְּיוֹם יִגַּהּ הָאוֹר,
רַק בְּכִי בַּמִּסְתָּרִים
עֲלֵי עָנְיֵךְ.

תל-אביב, תרפ"ו.

אני בסך הכל / אריה סיון

אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל כְּמוֹ פֶּרַח בַּחַמָּה.
אֲבוֹתַי עָלוּ כְּרוּחַ סְעָרָה עַל הַחוֹלוֹת,
שָׁתְלוּ, נִכְּשׁוּ, נָטְעוּ, עָדְרוּ
וַאֲנִי בַּשֶּׁמֶשׁ, מַשֶׁהוּ יָפֶה.
אַחִים שֶׁלִּי, רְצִינִיִּים כְּנִצּוֹלֵי שׁוֹאָה,
עָשׂוּ לְבָתֵיהֶם
וַאֲנִי אַחֲרֵי תַּעֲנוּגִים קְטַנִּים
בִּשְׂדוֹת פְּרָגִים וַאֲפוּנִים.
וּבְכָל-זֹאת גַּם לִי חֵלֶק
יֵשׁ בָּאֲדָמָה הַזֹּאת, וְלֹא בִּזְכוּת אָבוֹת:
עֵינַי שֶׁשְּׁלֹשֶׁת אֲלָפִים (אוּלַי יוֹתֵר) שָׁנִים
עִצְּבוּ אֶת צוּרָתָן,
מוֹשְׁכוֹת אֶת אֲבָקָהּ שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

מתוך: "לחיות בארץ ישראל", הוצאת עם עובד 1984.

שאלות לדיון / לעבודה

קראו את מאמרה של שושנה ויג "על אהבת הארץ בשיריהם של רחל ואריה סיון", וענו על ‏השאלות הבאות:‏
  • ויג טוענת במאמר כי רחל מציגה בשיר "אל ארצי" עמדה של "חלוצה פמיניסטית"‏ –‏ מצאו תימוכין ‏לעמדה זו על סמך שירו של אריה סיון.‏
  • ויג מציעה כי הקשר שמבטאת רחל לארץ בשירה הוא קשר אינטימי ואילו אריה סיון מציג ‏בשירו קשר קולקטיבי. מצאו בשירים משפטים המחזקים עמדה זו.‏
  • שני השירים מעידים על הזיקה העמוקה של המשוררים לארץ, על מידת חלקם בבניינה ועל ‏השייכות לארץ ולאדמתה.‏ ערכו השוואה בין השירים, היעזרו בנקודות הבאות:‏
        - מהי הזיקה של המשורר לארץ ולאדמה? ‏
        - מהי תרומתו המעשית של המשורר לארץ?‏
        - מה מקור השייכות לארץ והזכות לחיות בה?‏
        - מהי האווירה העולה מהשיר?
        - מהן תחושות המשורר בשיר?‏

הקשר הרב דורי

בשני השירים שקראתם מוזכרים קרובי משפחה, שמשקפים את הקשר של המשורר לארץ.
  • איזה קרובי משפחה מוזכרים בכל אחד מהשירים ומה משמעותם בהקשר השיר?‏
  • הסבירו את השייכות המשפחתית שמציגים המשוררים לתיאור הקשר בינם לבין הארץ בהקשר תכנית הקשר הרב דורי.

הצעה לפעילות:‏
  • חפשו באלבום התמונות המשפחתי צילום של קרוב משפחה – סבא, סבתא, אחד ההורים ‏או כל קרוב משפחה אחר. שוחחו עם בן המשפחה או שאלו את ההורים אודותיו. כיתבו ‏שיר או סיפור קצר המתאר את הקשר הייחודי של בן המשפחה אל הארץ או אל מקום ‏מיוחד בארץ, וצרפו תצלום/סריקה של התמונה לעבודתכם.‏
  • ערכו בכיתה דיון משותף בעקבות עבודותיכם – אלו דברים חדשים למדתם אודות הקשר ‏של בן המשפחה לארץ? מהי תחושת השייכות שלכם לארץ? כיצד לדעתכם נוצר קשר ‏למקום – האם לידה במקום מסוים היא שיוצרת את תחושת השייכות או שהקשר נוצר ‏בעקבות תרומה למקום, לארץ וקשר עם האנשים? העלו בדיון נקודות ראייה שונות ובחנו ‏את עמדתכם.‏



העשרה: על דור החלוצות

"אָח! אֵיפֹה, אֵיפֹה הֵן,‏‎‏ הַבַּחוּרוֹת הָהֵ‎ן"‏ (יוסי גמזו)

"ֹלֹא שַׁרְתִּי לָךְ, אַרְצִי, / וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ / בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה, בִּשְׁלַל קְרָבוֹת; / רַק עֵץ – יָדַי נָטְעוּ" ‎–‎ כותבת רחל בשירה. ואמנם, רחל הייתה בין החלוצות שפעלו ב"חוות העלמות" ‎–‎ חווה חקלאית על שפת ים כנרת, שנועדה לחנך נערות לעבודה חקלאית ולניהול משק בית.
קראו על החלוצות בתקופת העלייה השנייה (ויקיפדיה), ועל חייהן ופעילותן של חלוצות העלייה השנייה במאמרו של קובי דנה "אנו נהיה הראשונות" (עיונים בכתבי הציונות) ‎–‎ דונו בשאלת מעמד האישה ותפקידיה בתקופת העלייה השנייה, כפי שעולים מהמאמרים. עיינו שוב בשיר של רחל ודונו בהיבטים המגדריים המופיעים בו.

חוות העלמות
בנות ההכשרה ב- "חוות העלמות" מייסודה של חנה מייזל (מקור: ויקיפדיה)


סיפורי מורשת: נשים רבות שעלו לארץ בתקופת קום המדינה עסקו בחקלאות ובעבודות משק שונות, אך היו גם נשים שהצטרפו לפעולות הגנה ולוחמה.
קראו את שני סיפורי המורשת הבאים. רשמו בנקודות את תפקידיהן של הנשים בכל אחד מהסיפורים, והשוו לתפקידי האישה המשתמעים מהשיר של רחל.
אילנה צור (שפירא) הייתה חלק מגרעין המייסדים ליישוב הנגב והפרחת השממה ‏–‏ קראו על סיפורה באתר הקשר הרב דורי: מפריחת השממה ‎–‎ סיפורה של אילנה

סבתא טובה הייתה חלוצה שהצטרפה לבית"ר ובהמשך נטלה חלק בפעילויות האצ"ל ‎–‎ קראו על סיפורה באתר הקשר הרב דורי: סיפור עלייתה של סבתא טובה לארץ



העשרה: על אהבת הארץ

"אַהֲבָתִי פָּרְחָה בִּשְׂדֵה חַמָּנִיּוֹת" (יורם טהרלב)

השיר "אני בסך הכל" מאת אריה סיון מעיד על אהבתו של המשורר לארץ. בשיר זה משתמש המשורר בדימוי של "פרח בחמה". המשורר והפזמונאי יורם טהרלב משתמש באופן אחר בדימוי של פרח החמנייה: "אַהֲבָתִי פָּרְחָה בִּשְׂדֵה חַמָּנִיּוֹת" בשיר "אהבת ציון" ‎–‎ שבו מביע טהרלב את אהבתו לארץ ביחד עם תחושה של כאב על היעלמותה של ארץ ישראל הישנה.
קראו את השיר "אהבת ציון" באתר הבית של יורם טהרלב. מצאו שתי נקודות משותפות ושתי נקודות שוני בין השיר "אהבת ציון" מאת יורם טהרלב לשיר "אני בסך הכל" מאת אריה סיון, התייחסו גם למשמעות של פרח החמנייה בכל אחד מהשירים.



סיפורי מורשת: יורם טהרלב מבכה בשירו "אהבת ציון" את היעלמותם של נופי ילדותו בקיבוץ יגור: "כמעט הכל השתנה ביגור / האנשים שהיו אינם / האנשים שישנם אינם מה שהיו / ורק תמונת הקוצרות של מילה / עדיין תלויה בחדר השינה / בגן הילדים שלי".
בחרו באחד משני סיפורי המורשת הבאים, קראו את הסיפור וציינו מספר מאפיינים,‎ בהתאם לבחירתכם,‎ מימיו הראשונים של קיבוץ יגור - או - מתקופת הילדות בקיבוץ:
תימור לויתן פריאנטה מספר על ילדותו בקיבוץ יגור ‎–‎ קראו את סיפורו באתר הקשר הרב דורי: לינה משותפת – ילדות בקיבוץ יגור

נעמי בוטבין מספרת כיצד להוריה היה חלק בהתהוות קיבוץ יגור ‎–‎ קראו על סיפורם באתר הקשר הרב דורי: טבעת אחת, חתונות רבות
ציוני דרך בשירה | יחידות הלימוד: עין לציון צופייה » אנו באנו ארצה » בשערייך ירושלים » אל ארצי » ציוניוני הדרך
פיתוח מערכים ובניית אתר: ציפי הראל | תכנית הקשר הרב דורי בית התפוצות | הקטלוג החינוכי משרד החינוך